עלות אחזקת מלאי ומלאי מת

המלאי במחסן לא שווה כסף. הוא עולה לכם כסף כל חודש שהוא שם

בקצרה: מלאי שלא נמכר עולה לעסק בערך 20%-30% מערכו בכל שנה, בגלל שכירות, מימון, ביטוח, פחת ובלאי. סחורה שיושבת על המדף שנה ויותר כבר אכלה חלק גדול מהרווח שתכננתם עליה. מדדו מחזור מלאי, סמנו מה עומד מעל 180 יום ושחררו אותו גם בהנחה.

בעלי עסקים קטנים מתייחסים למחסן מלא כמו לחשבון חיסכון. הסחורה כבר שולמה, היא לא מתקלקלת, ובבוא היום תימכר במחיר מלא. זו טעות יקרה.

קראו גם: הרווח בדוח מרמה: כך עסקים חיים קורסים בגלל תזמון תשלומים · עמלה של 1.5% על ניכיון צ׳ק נשמעת זולה, עד שמחשבים אותה כריבית שנתית · הוצאתם חשבונית מס לפני שהלקוח שילם? המע"מ ייצא מהכיס שלכם

כל קרטון שעומד שם צורך שטח, כסף ותשומת לב. ואיש לא שולח עליו חשבונית.

מה נכנס לעלות האחזקה של מלאי

הספרות המקצועית קוראת לזה עלות אחזקת מלאי, ומעריכה אותה ב-20% עד 30% מערך המלאי בשנה. המספר נשמע גבוה עד שמפרקים אותו לרכיבים: שכירות של שטח האחסון, חשמל ומיזוג, ביטוח, עובד שסופר ומסדר, וגם ריבית על הכסף שננעל בסחורה.

הרכיב האחרון הוא זה שרוב בעלי העסקים מפספסים. אם קניתם סחורה ב-100,000 שקל מכספי מסגרת אשראי בריבית של 9% בשנה, הסחורה הזאת עולה לכם 750 שקל בחודש רק על המימון, גם אם אף לקוח לא נגע בה.

רכיב דוגמה למלאי של 100,000 ש"ח עלות שנתית משוערת
מימון (ריבית 9%) כסף שננעל בסחורה 9,000 ש"ח
שטח אחסון חלק יחסי משכירות המחסן 6,000-8,000 ש"ח
ביטוח ותפעול ביטוח תכולה, ספירות, טיפול 3,000-5,000 ש"ח
פחת, נזק והתיישנות אריזות שנפגעו, דגמים שיצאו מהאופנה 4,000-8,000 ש"ח
סה"כ 22,000-30,000 ש"ח

החישוב שמראה מתי הסחורה כבר לא רווחית

נניח שאתם מוכרים מוצר שעולה לכם 200 שקל במחיר 300. רווח גולמי של 100 שקל, 33% מהמחיר. אם המוצר נמכר תוך חודש, כמעט כל הרווח הזה נשאר אצלכם. אם הוא יושב שנה במחסן, עלות האחזקה של 20%-30% מוחקת 40-60 שקל מתוך ה-100.

שנתיים על המדף? הרווח כמעט נעלם. וזה עוד לפני שהמוצר יצא מהאופנה וצריך למכור אותו בהנחה. כאן בדיוק קורה מה שמתואר בכתבה על הרווח בדוח: המאזן מציג מלאי כנכס לפי מחיר העלות, והעסק נראה בריא, אבל הכסף לא בקופה.

איך מזהים מלאי מת לפני שהוא מת

המדד הבסיסי הוא מחזור מלאי: עלות המכר השנתית חלקי ממוצע המלאי. עסק עם עלות מכר של 1.2 מיליון שקל ומלאי ממוצע של 300,000 מסובב את המלאי ארבע פעמים בשנה, כלומר כל פריט יושב בממוצע כשלושה חודשים. הממוצע הזה מסתיר את הבעיה, ולכן צריך לבדוק לפי פריט.

  • הפיקו מתוכנת הניהול דוח פריטים לפי תאריך מכירה אחרון.
  • סמנו כל פריט שלא זז 180 יום ומעלה, וחשבו את ערכו הכולל.
  • בדקו אם יש פריטים שאתם ממשיכים להזמין מתוך הרגל, למרות מכירות נמוכות.
  • השוו כמות בהזמנה מול מכירה חודשית: הזמנה של חצי שנה קדימה היא סימן אזהרה.
  • קבעו תאריך יעד לכל פריט מסומן: מבצע, מכירה לסוחר, החזרה לספק או תרומה.

למה כדאי למכור בהפסד קטן

הקושי הוא פסיכולוגי. למכור ב-180 שקל מוצר שעלה 200 מרגיש כמו הפסד, אז משאירים אותו עוד חודש. ועוד אחד. אבל ה-180 שקל במזומן היום שווים יותר מ-300 תיאורטיים בעוד שנה, אחרי שהאחזקה כבר אכלה חלק מהם.

הכסף המשוחרר מממן סחורה שנמכרת מהר, או מקטין את המשיכה ממסגרת האשראי. עסק לא קורס מחוסר לקוחות בדרך כלל, הוא קורס כשהכסף תקוע במקום הלא נכון.

השבוע הוציאו את הדוח, בחרו את עשרת הפריטים הוותיקים ביותר במחסן והציעו אותם במבצע סגירה עד סוף החודש. מה שלא יימכר, החזירו לספק או מכרו לסוחר עודפים.

הגדרת הרכיבים וטווח העלות מופיעים בערך Carrying cost בוויקיפדיה האנגלית.

מא
על הכותבמיכל אזולאי

אחרי שנים של עיסוק בכלכלה, עסקים ואנרגיה, אני כאן כדי לתרגם את זה לתוכן שימושי בשבילכם.

למידע נוסף בנושא: www.boi.org.il

About the Author

מיכל אזולאי

אחרי שנים של עיסוק בכלכלה, עסקים ואנרגיה, אני כאן כדי לתרגם את זה לתוכן שימושי בשבילכם.

You may also like these

דלג לתוכן
אודות·צור קשר·מדיניות פרטיות